חגיגות היובל על הפודיום

בגיל 50 היא מצאה עצמה חלק אינטגרלי בצוות צפוני, שזכה במקום השלישי בתחרות “ישרא מן” באילת. אחרי שאירחנו בפינות המצטיינים את בניה ואת הבעל, זה הזמן להעניק להדס מקנלי מאיילת השחר את תואר “ספורטאית החודש”.

הספורט הגלילי מספק לנו מעת לעת סיפורים מיוחדים על אנשים מהיישוב, שעברו מזמן את ימי הנעורים ופתאום מוצאים את עצמם בהילוך ספורטיבי גבוה ואפילו ברמה הישגית. הדס מקנלי, בת 50 מקיבוץ איילת השחר, חברה בקבוצת ה”מאסטרס” של אגודת שחייה הפועל גליל עליון, מנהלת של גלידריה בראש פינה, הייתה שותפה לפני כשבועיים וחצי לצוות מנצח בתחרות “ישרא מן” באילת, שזו למעשה תחרות טריאתלון מוגברת – שבה נדרש מהמשתתפים והמשתתפות להשלים פאזל של ריצה לטווח 180 קילומטרים, רכיבת אופניים למרחק של 180 ק”מ, ריצה למרחק 42.2 ק”מ ושחייה במים פתוחים למרחק של 3.8 ק”מ.

הצוות הצפוני כלל את מירב חרטי בתחום הריצה, אורי ארבל בתחום הרכיבה והדס מקנלי בתחום השחייה. העבודה המאומצת והאיכותית הוביל את הצוות הצפוני למקום השלישי בשכבת הגיל ואל הפודיום. בהחלט שאפו ענק מגיע לשלושה.

תמונת ניצחון. מירב חרטי (מימין), הדס מקנלי ואורי ארבל

בכתבה זו אנו מעניקים את תואר “ספורטאית החודש” להדס מקנלי ובכך עושים היסטוריה קטנה, שכן במשך 13 וחצי שנות קיומו של אתר “גליל עולה”, מעולם לא הצלחנו להרכיב פאזל משפחתי מלא של מרואיינים בפינות המצטיינים שלנו. הראיון שמובא בכתבה זו עם הדס מקנלי למעשה משלים לנו פאזל (הקלקה על השמות תוביל לכתבה), לאחר שהענקנו תארי מצטיינים לבעלה של הדס, פיטר, ואת ילדיהם ליעם, דניאל וטל – שעשו ועושים חיל בענפי ספורט שונים.

לפני שנגיע לכתבה, מילות שבח והצדעה להדס מקנלי מצד מאמנה בקבוצת השחייה של הגליל, יונתן ורטיקובסקי: “הדס היא דוגמא ומופת לספורטאית אמיתית. מגיעה לכל אימון ראשונה ויוצאת אחרונה. לקראת התחרות שינינו את אופי האימונים על מנת שהדס תגיע לתחרות במוכנות מקסימאלית והיא התמסרה, קיבלה כל אימון בחיוב ועבדה קשה מאוד וסמכה עלי שהדרך נכונה. אני גאה מאוד בהדס על האמביציה, הרצינות וההשקעה הרבה לצד השגרה היום יומית. בתחרות הדס העבירה מסר – שספורט צריך פשוט להתחיל וכל אחד יכול להציב לעצמו יעד שמתאים לו וצריך רק מישהו שינתב לו את הדרך”.

ועכשיו, נעבור לראיון עם “ספורטאית החודש” שלנו, הדס מקנלי.

פעם ראשונה מוצלחת מאוד. הדס מקנלי על רקע השל הרשמי של התחרות

הדס, מה הביא אותך בגיל 50 להשתתף בתחרות כה מאתגרת ומאומצת ברמתה של “ישראמן”?

“זו פעם ראשונה בתחרות הזה. בעבר השתתפתי בתחרויות טריאתלון שבהן שחיתי כחלק מצוות עם עובד תמיר – שהשלים את תחומי הרכיבה והריצה. את עובד הכרתי, כשבני ליעם בפעם האחרונה באילת בטריאתלון לפני 4 שנים, והוא היה זה שהכניס אותי לעולם הזה. הוא אמר כמה שהוא לא אוהב את החלק של השחייה בתחרויות ואני נכנסתי לזה. הצטרפתי תקופה קצרה לאימוני השחייה במועדון טריאתלון גליל עליון ומשם לקבוצת המאסטרס של הגליל. אני אוהבת מילדות לשחות וזה נותן לי המון אנרגיות. אתגרתי את עצמי הפעם להשתתף בתחרות שכזו, שדרשה ממני לשחות לטווח גדול ממה שאני רגילה – שכן אני שוחה 2.5 ק”מ לרוב.” 

ואיך את מסכמת את התחרות?

“זו הייתה חוויה מדהימה. המון אנרגיות טובות, הרבה ספורטאים בחסד שנותנים את הנשמה לדבר הזה, ארגון מעולה, פרגון הדדי בין האנשים, להיכנס עם עשרות אנשים למים זו חוויה מדהימה, הייתצה אווירה מחשמלת. שווה לעשות תחרות כזו לפחות פעם בחיים. השלמתי את המשחה בתוצאה של 1:19:04 ל-3 קילומטר 800 מטרים. אני מרוצה ושמחה על כך שהגענוח לפודיום, אבל קודם כל שמחה על ההנאה והחוויה. התאמנתי 3-4 פעמים בשבוע, הגדלתי מרחקים, הוספתי הרבה ריצות, עבדתי על חיזוק של שרירים, הקפדתי על שינה מוקדמת ושינוים בתזונה ובהחלט המאמץ היה שווה ומתגמל”.

הופתעת שהגעתם לפודיום?

“לא הגענו עם איזשהן מטרות הישגיות, הגענו כדי ליהנות ולתת את המקסימום. מגיע כל הכבוד למירב ואורי, שנתנו מאמץ גדול בתנאי שטח מאוד מאתגרים ויש להם חלק ענק הישג הזה. ההגעה לפודיום הייתה מפתיעה ומרגשת מאוד”.

ובתור זו שתומכת בגברים של הבית בתחרויות ובחיים הספורטיביים, עד כמה יש הדדיות בבית?

“במידה רבה מאוד. דניאל ופיטר הגיעו לתחרות ותמכו. הליווי היה מאוד חיובי ומאוד מפרגן. בימים שלפני התחרות מאוד שקועה בעצמי ופחות במסביב לתחרות, כמובן שזה התקבל בהבנה ואהדה. אנחנו בית מאוד ספורטיבי, כולם בעניין של הספורט ויש הרבה תמיכה ופרגון להצלחה. הגברים שלי יודעים שצריך לעבוד מאוד קשה בשביל להצליח בתחרויות. הספורט עושה אותי יותר רגועה ומאושרת”.

איך השתלבת בקבוצת המאסטרס של אגודת השחייה הפועל גליל עליון?

“בצורה מצוינת. מדובר בקבוצה מקסימה עם מגוון של שחיינים שבאים ליהנות מזה, כולם מוצאים את המקום שלהם – גם אלה ששוחים לאט יותר וגם אלה מהר. החבר’ה מאוד מפרגנים וינתן אחלה של מאמן ומשרה אווירה מאוד טובה באימונים”.

תחרות ה”ישרא מן” היא תקרת הזכוכית או שכבר הספקת לחשב מסלול מחדש? 

“עם האוכל בא התיאבון. היעד הבא שלי הוא להשתתף בתחרויות שחייה למרחק של 5 ק”מ. יש ארבע תחרויות כאלה על הכוונת”.

משפחה ספורטיבית. משפחת מקנלי בהרכב מלא